קולנוע, קסם או כישוף? ראיון

קולנוע ויהדות?

בליל שבועות האחרון, במסגרת בית מדרש השייך ל"אלול", בתי מדרש לאנשים לא דתיים, רענן זיו נכנס לאולם ונקלע לויכוח סוער על הדרת נשים. האווירה לוהטת ומגיעה לויכוח קולני. רענן תופס את ראשו בייאוש- לאן נפלתי?...

ואז מגיע תור ההרצאה שלו. מדוע התסריטאים אוהבים תנ"ך?

משחזר רענן- בעצם העברתי רעיונות יהודיים באמצעות תבניות המוכרות לי מעבודתי כתסריטאי. דיברתי על ספר מלכים והראיתי איך שמחזותיו של שייקספיר הושפעו ממנו, וסצנות שלימות הן לפעמים אחד לאחד ממש. דיברתי על ימות המשיח- נושא קשה לעיכול והמחשתי זאת באמצעות רעיונות האוטופיה והדיסאוטופיה בקולנוע. ההצלחה הייתה אדירה. הרצאה שהייתה אמורה להימשך שעה נמשכה שעתיים והתגובות היו חזקות מאוד. אנשים שאלו בסוף ההרצאה איפה יש בית כנסת למחר? ואני מדבר על אנשים רחוקים מאוד.

רענן אומר לשורש: לפני כשישים שנה. היה ויכוח גדול בין תורה למדע וחשבו שאינם יכולים ללכת יחדיו, קמו מדענים דתיים וחרדים והוכיחו בגופם ובמוחם שהדבר אפשרי. כיום הקונפליקט הוא בין תורה למדעי הרוח וההומניזם ואני חושב שלאמנים דתיים יש שליחות בעניין הזה. הרבי מיליובאוויטש אמר פעם שתפקידו של אמן הוא לעורר רגש יהודי. הדגש על רגש. שכל, לימוד והבנה זה תפקיד הרבנים. רגש זה תפקיד האמנים.

רענן בוגר בי"ס מעלה ומהבולטים שבכותבים במדיה הדתית והחרדית העצמאית. מכיר היטב את מקורות הספרות התיאטרון והקולנוע ולהבדיל גם את מקורות חז"ל. השילוב ביניהם הוא שילוב מנצח כשמדובר על הרצאה לקהל שאינו דתי.

מה עם הקהל הדתי והחרדי
שאלה: על מה אתה מדבר בפני קהל דתי או חרדי?
רענן: אני מדבר על קסם וכישוף.
הקסם הוא הרגעים היפים והגדולים שיש בקולנוע בספרות ובתיאטרון. יש רגעים של אמפתיה, לימוד זכות, גיבורי תקופה ולעיתים אף סרטים או מחזות שהם ממש תרפויטיים.

מצד שני יש הרבה מניפולציה. שימוש מוגזם ביופי, כוח, פשע, אלימות, חוסר צניעות וסכסכנות לשמה (עיין ערך ריאליטי) וכן דה לגיטימציה של שומרי חוק והאדרה של מאפיונרים.

האם ניתן בכלל לקחת את היפה בלי להינזק מהמכוער?

רענן: שאלה מצויינת שהתשובה אליה לא פשוטה. קודם כל הבנת המדיה עוזרת לנו לסנן. אם אני מבין שריאליטי הוא לא באמת מציאות אלא מניפולציה מכוערת יהיה לי יותר קל להתרחק ממנו. אם אני מבין שטלוויזיה בנויה על רייטינג ופרסומות שאמורות למכור בכל מחיר אני אהיה מודע לסכנה וייקל עליי להתרחק ממנה.

בנוגע ליפה התשובה מורכבת מאוד.

לקהל שהוא חרדל"י או חרדי (הקהל שאיתו אני מרגיש הכי בבית...) אני חושב שהפתרון היחיד הוא לבנות מדיה אלטרנטיבית. כפי שעושים בבי"ס תורת החיים למשל. לומדים את המקצוע רק מי שייכים אליו ובצורה מבוקרת ומשתמשים רק בטוב שבו. יש היום עבודה חינוכית נפלאה של חוגי דרמה כשרים למהדרין שעושים עבודה רגשית אדירה.

לקהל החרדל"י והחרדי הרחב אני חושב שהכרת עקרונות הדרמה יכולה לתרום כהעשרה ואת זה אני עושה בהרצאות מלקט חומרים נקיים לחלוטין שיש מה ללמוד מהם. והרי אמרו חז"ל איזהו חכם הלומד מכל אדם.

יש היום הרבה חומרים איכותיים למהדרין שהם ברמה אמנותית נאותה ויותר מכך. אם זה תיאטרון אספקלריא או נקודה טובה ובהחלט גם חלק ניכר מהסרטים החרדיים (קיבלתי למשל שבחים על אוצר המשלים גם ממבוגרים כולל רבנים שנהנו לראות משלים מהדרשות שלהם הופכים לסרט)

לקהל שחי בין שני העולמות אני מציע דיאטה- כך אני מגדיר זאת. המבורגר הוא טעים- אך מאוד מזיק. אם תאכל כל היום מקדולנלד'ס תקבל הרעלה- מייקל מור הרי עשה על זה סרט תיעודי...

המצב בשוק המדיה הכללי כיום הוא שהוא שוק בשר. הרבה זבל ומעט דברים בריאים. אני ממליץ בחום ומעודד לא לצפות בטלוויזיה בגלל שבה בוחרים בשבילך ומלעיטים אותך בפרסומות וחלק ניכר מהתוכניות הן ממש רעל לנשמה. מתריסים נגדנו הדתיים והחרדים שאנחנו לא מוקירים אמנות- אני ממש חושב שלא האח הגדול או הישרדות או המירוץ למליון הם אמנות.

אני בונה ביחד עם עמותת נתיבי רשת רשימה של סרטים נקיים שיש מה ללמוד מהם. אדם דתי שצופה קבוע בסרטים חייב לפחות להיות סלקטיבי. אני חושב שכאשר איש מקצוע אומר זאת יש לזה השפעה יותר גדולה מאשר רב כפי שכתב רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל על השפעת חבר לעומת השפעת רב.

לא עדיף לא להיכנס לכל הנושא הבעייתי הזה וזהו?
 לא. אנחנו דור מאוד רגשי. יש צורך אמיתי במה שהדרמה יכולה לתת. ואם לא ניתן את זה כשר יצרכו את הלא כשר. ומלבד זאת מי מתיר לנו למנוע את הצדדים הרגשיים החיוביים ממי שזקוק לכך?!

ובנוגע לנוער שבלאו הכי צופה. אני חושב שעל ידי הכוונה אפשר לצמצם נזקים.

אני מאמין בכלל של חובת הלבבות "מן הזהירות שלא להיזהר יותר מידי." הטענה שמצפייה בחומרים כשרים יימשכו לחומרים לא כשרים לא הוכחה אף פעם. נהפוך הוא הטכנופוביה הקיצונית מולידה תאווה לפרי האסור. יותר נכון לדעתי לומר את האמת: האמנות היא כלי אדיר, מדהים אך דווקא בגלל זה מסוכן.

אני חושב שבפעילות שלי ושל הקולגות שלי נצליח בעז"ה לבנות את הדור הבא שבו לא יבינו למה צריכה להיות סתירה בין אמנות לתורה כפי שהיום אנשים בכלל לא חושבים שצריכה להיות סתירה בין תורה למדע. אני חושב שכולנו זקוקים להעשרה רגשית ואין סיבה שלא נקבל אותה בצורה כשרה. אני נהנה וגאה לעבוד עם ערוץ מאיר לילדים ועם נצוצות של קדושה שחותרים לכך ועשוים עבודת קודש עם ילדים ולאחרונה גם עם נוער. (חוגי הדרמה של נצוצות לנוער עם קשיים שמולידים סרטים עם חן מיוחד)

בעזרת ה' נעשה ונצליח.

להזמנת הרצאות: 0523-930084